#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. 1&nbsp;&nbsp;[תפילין], סוכה ולולב האם מברך עליהם בכל יום או רק ביום הראשון ומדוע?	"גבי תפילין - נחלקו רבי אומר מברך עליהם כל זמן שמניחם, וחכמים אומרים רק בשחרית. אביי נקט כרבי ורבא כרבנן ואפ' הכי הוא עצמו נהג כרבי ובירך כל פעם שהניחם וכן נהג רב פפי [רבנן דבי רב אשי כל אימת דממשמשי בהו ברכו].<p dir=""rtl"">כמו כן לענין סוכה - יש את המחלוקת הנ&quot;ל שהרי אין מפסיק לילות מימים, שמואל סבר שאין לברך אלא יום ראשון, ור' יוחנן סבר שמברך כל ז' וכן אמר רב יוסף שנקטינן.</p><p dir=""rtl"">גבי לולב - במקדש ודאי מברך כל ז' לכו&quot;ע שלילות מפסיקים, במדינה בזמן הזה שמצותה כל ז' מדרבנן שמואל אמר שמברך כל ז' וכן דעת רב גבי נר חנוכה שמברכים עליו כל יום אף דהוי דרבנן, אבל דעת ריב&quot;ל ורב יצחק שאין מברכים על מצוה דרבנן ואינו מברך על הלולב אלא יום ראשון, בדעת ר' יוחנן, רבב&quot;ח אמר אין מברכים אלא יום ראשון ורבין אמר מברך כל ז'.</p><p dir=""rtl"">הטעם שמברך על מצות דרבנן 'צונו' (לשיטות שמברכים), זה מ&quot;לא תסור&quot; ולרנב&quot;י מ&quot;שאל אביך ויגדך&quot;.</p>"	סוכה מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. 2 מתי מברך שהחינו על לולב ועל סוכה?	"על לולב - מברך בשעת העשיה (האגד).<p dir=""rtl"">על סוכה - מברך בשעת העשיה, אם היא בנויה כבר, אם יכול לחדש בה דבר מחדש ומברך, ואם לאו מברך בשעה שנכנס אליה. אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דקאמר להו לכולהו אכסא דקדושא.</p>"	סוכה מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. 3 היו לפניו מצות הרבה כיצד מברך וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">[מה עוד אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא (כלי)?]</p>"	"ת&quot;ק אומר מברך ברכה כללית 'אקב&quot;ו על המצות' ור' יהודה אמר מברך על כל ברכה וברכה בפני עצמה כדכתיב &quot;ברוך ה' יום יום&quot; כל יום תן לו מעין ברכותיו ה&quot;נ על כל מצוה תן מעין ברכתו. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא הלכה כרבי יהודה.<p dir=""rtl"">[ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא אין מידת הקב&quot;ה כמידת בש&quot;ו שמידת מש&quot;ו כלי ריקן מחזיק ולא כלי מלא, אבל מידת הקב&quot;ה ליהפך &quot;אם שמוע תשמע&quot; אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע.]</p>"	סוכה מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו: 1 אתרוג בשביעי (אחר נטילתו) ובשמיני, וכן סוכה בשמיני האם מותרים ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין בתינוקות?</p>"	"אתרוג בשמיני ר' יוחנן ור&quot;ל התירו וכן דעת ר' זירא שאין מצות נטילה בבין השמשות ולא התקצה בכניסת שמיני. לוי אמר שאסור אף בשמיני (שבבין השמשות היה אסור משום ספק שביעי ומיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא) וכן סבר אבוה דשמואל אחר שחזר בו ממה שסבר בתחילה כר&quot;י.<p dir=""rtl"">אתרוג בשביעי ר' יוחנן אסר שסבר שהאתרוג הוקצה לכל היום ור&quot;ל התיר שסבר שהוקצה רק למצותו ואחר שנעשה מצותו מותר. בתינוקות איתא במשנה מיד התינוקות שומטים את לולביהם ואכלים אתרוגיהם, לר&quot;ל תינוקות לאו דווקא ור' יוחנן אמר תינוקות דוקא (י&quot;מ אתרוג של תינוק וי&quot;מ תינוק לאכול אתרוג שהוקצה &lt;ע' רש&quot;י ותוס'&gt;).</p><p dir=""rtl"">סוכה ודאי נאסרת כל ח' שאם מתרמי ליה סעודה בבין השמשות צריך לאכול בסוכה ומיגו דאיתקצאי נאסר לכל היום.</p>"	סוכה מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 2 אלו ב' דברים אמר ר' זירא בסוגיתנו לא לעשות לקטנים ומדוע (אושענא, שקר)?	"לא להקנות את הלולב לתינוק ביו&quot;ט ראשון, שהתינוק קונה ואינו מקנה ולא יכול להחזירו לגדול, ולא יצא הגדול יד&quot;ח.<p dir=""rtl"">לא יאמר לתינוק שיביא לו דבר ובסוף אינו מביא לו שמלמדו לשקר, כדכתיב &quot;למדו לשונם דבר שקר&quot;</p>"	סוכה מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 3 הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים מתי יכול לאכלם ומה הטעם?	רב אמר כל אחת יוצא בה ואוכלה לאלתר, שס&quot;ל כר&quot;ל שהוקצה רק למצותו, רב אסי אמר כל אחת יוצא בה ואוכלה למחר שסובר כר' יוחנן שלכולי יומא איתקצאי.	סוכה מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 4 שמיני ספק שביעי האם יושבים בסוכה והאם מברכים, וכיצד הלכה?	"א&quot;ד: ודאי יושבים בסוכה ונחלקו האם לברך, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר אין מברכים ור' יוחנן אמר מברכים, אמר רב יוסף שהכי נקטינן, שהרי רב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור באו מהעפר (רעו בהמותיהם) לסוכה בשמיני ספק שביעי פעם ראשונה וברכו.<p dir=""rtl"">א&quot;ד: לברך ודאי אין&nbsp;&nbsp;מברכים ונחלקו האם יושבים בסוכה כנ&quot;ל, ואמר רב יוסף נקוט כר&quot;י שאין יושבים שהרי רב יהודה בריה דרב שמואל עצמו לא ישב בסוכה.</p><p dir=""rtl"">להלכה יושבים בסוכה ואין מברכים (לולב ודאי שאין נוטלים, וביארו תוס' שמא יאמרו שהוא חול כיון שהתירו בו טלטול מוקצה מה שאין כן סוכה אין כאן היתר מוחד).</p>"	סוכה מו:		
